1בעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה בידו לדברי מי שאינו מחייב על העלם מקדש אלא על העלם טומאה מהו פירוש כגון שהועלם ממנו שהוא טמא וגם הועלם ממנו שזה המקום מקום מקדש הוא מהו מי אמרינן עיקר העלמה זו על העלמת המקדש הוא שהרי אפי' אם נודע לו שהוא טמא לא היה פורש שהרי אינו יודע שזה המקום מקום מקדש הוא וכיון שכן נמצא שהעלמה כולה על המקדש הוא ופטו' או דילמא עיקר העלמה על הטומאה היא שהרי אפילו אם יודע לו שזה המקום מקום מקדש הוא לא היה פורש ממנו שהרי אינו יודע שהוא טמא וכיון שכן נמצ' שהעלמה כולה על הטומאה הוא וחייב.2אמר רב אשי חזינן אי מטומאה קא פריש כלומר אם כשאומרים לו טמא אתה ופורש נמצא שעיקר העלמה בטומאה היתה וחייב ואם כשאומרים לו מקדש הוא זה פירש נמצא שעיקר העלמה על המקדש היא ופטור.3אמר ליה רבינא לרב אשי כלום פריש מטומאה אלא משום מקדש כלומר כיון שאומרין לו טמא אתה ממילא מרגיש שזה המקום מקדש הוא וכאילו אומרים לו שזה המקום מקדש הוא וכן נמי כשאומרין לו שזה המקום מקדש הוא ממילא מרגיש שהוא טמא וכאילו אומרים לו טמא אתה וכיון שכן אפי' כי פירש מהודעתו שהוא טמא אין ללמוד ממנו שהעלמתו על הטומאה היתה וכי פירש מהודעתו שזה המקו' מקום מקדש הוא אין ללמוד ממנו שהעלמתו על המקדש היתה ועדין בעיא דרבא עומדת היא.4תנו רבנן שני שבילים אחד טמא ואחד טהור הלך בראשון ולא נכנס למקדש ואחר כך הלך בשני ונכנס למקדש חייב פירוש שהרי כשנכנס אחר כך למקדש מכל מקום טמא היה הלך בראשון ונכנס לשני ונכנס חייב פירוש על הכניסה השניה שהרי מכל מקום טמא היה בשעת כניסה שניה הלך בראשון ונכנס והזה ושנה וטבל כלומר והזה בשלישי ושנה והזה בשביעי וטבל ואחר כך הלך בשני ונכנס חייב ואף על פי שאין אנו יודעים באיזו כניסה היה טמא אם בראשונה אם בשניה מכל מקום אנו רואין שכבר נכנס אל המקדש כשהוא טמא ור"ש פוטר ור"ש בן יהודה פוטר בכולן ודייקינן האי דקתני פוטר בכולן ואפי' בקמייתא שהוא הלך בראשון ולא נכנס ואח"כ הלך בשני ונכנס ואמאי פוטר בהן והא ממה נפשך בכניסה שניה טמא הוא.
